Wednesday, December 7, 2011

נאום להפגנה בכיכר ספרא בירושלים של ישראל חופשית נגד הדרת נשים 7-12-11

ערב טוב שמי אחינועם ניני. מגיל 5 עד גיל 15 למדתי בישיבה אורטודוקסית בניו יורק, הצטיינתי בלימודי משנה וגמרא, הגעתי למקום 3 בחידון התנ"ך. את זה בטח לא ידעתם. אז אף אחד שלא ימכור לי סיפורים.

כל ביטוי של הדרת נשים, מעבר להיותו פרשנות גברית קיצונית, מקוממת ואפילו חסרת אינטלגנציה לדברים האמורים בכתבי הקודש, פוגע בכולנו כמגדר, ובכל אחת מאיתנו כפרט. אך הדרת נשים איננה רק מטרה הרסנית כשלעצמה! היא חלק ממרוץ נגד הזמן ליציקת תוכן רדיקלי במושג "יהודית" מתוך הצמד "יהודית ודמוקרטית" מושג שבמשך השנים נעשה מקובל על דעת מרבית הציבור היהודי, ללא עירעור או מחשבה שנייה. מושג שלפתע הפך לאחד ממעוזי סרבנות השלום מבית מדרשו של נתניהו.

האופוריה המשיחית שהתעוררה בעקבות מלחמת ששת הימים עמדה במבחן יום הכיפורים והתערערה לראשונה רק בתקופת הסכמי אוסלו. אז, באותה תקופה הרת גורל הוסר ה"איום" כביכול על ידי שלושה כדורי אקדח נוראיים.

בעת פינוי עזה וגם לאחר נאום בר אילן נתערערה האופוריה בשנית אך הפעם זרק ראש הממשלה חבל הצלה: על ההנהגה הפלשתינית מוטלת החובה להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית! מאותו רגע התחיל המרוץ נגד השעון. למנהיגי הימין ולרבנים הקיצוניים נותר רק להפוך את המדינה ליהודית כזו, שלעולם לא תתאפשר נורמליזציה עם אזרחי ישראל הערבים וכמובן עם שכנינו. כך יונצח הכיבוש, והגאולה תחיש פעמיה - אחרי מלחמת גוג ומגוג כמובן...

בהקשר זה נתפסת הדרת נשים כמוצב קל לכיבוש הניצב בדרכה של ההסתערות על אופייה של המדינה.
את יוזמות החקיקה המחרידות ואת ההשתלחות במערכת המשפט אנחנו רואות יום יום ולכאורה, יאמרו אחדים מאיתנו, אין קשר בין הדברים אבל אני אומרת יש ויש! ואני קוראת לכולנו לשיר ולא לחדול עד שנשיר את המסך המעוור את עיני הציבור ונחשוף את התוכנית ההזויה והמסוכנת הנרקמת מול עינינו...
היכן הבושה? להשתמש ביהדות, לטנפה כך, להניף אותה כקרדום פוליטי בשביל לחפור בו בדרך להשפלת ציבור שלם ויצירת טליבן מקומי?

אנחנו נלחמים על הערכים הבסיסיים החשובים ביותר של מדינתנו שהולכת לאיבוד מול עיננו. אני תוהה היכן יושבי האוהלים ומפגיני הקוטג'? או שמא אין הם סבורים שנשמתה ואפייה של המדינה שווים יציאה מהבית? מבחינתי שתיקה איננה אופציה. אני אינני חרדית אך חרדה בהחלט, לגורלה של מדינתי הכל כך אהובה, ולמורשת היהדות שכל חלקה טובה בה נרמסת ומתכערת בידי קיצוניים.