.שלום לכולם. הערב תתקיים הפגנה בירושלים.
גיל דור כתב בלשונו היפה דברים שאני אקריא הערב. הדברים הם על פי רעיונות שגילי ואני מפתחים יחדיו שנים.
מקוה לראותכם.
הנה הדברים:
עד לרגע זה היינו כולנו חרדים
חרדים לגורל המדינה, לגורל זהותה, אזרחיה, חזונה, דמותה ותדמיתה!
"באנו חושך לגרש בידינו אור ואש" - אש של אהבה למדינה, וגם נר זיכרון... "היו לילות, אני אותם זוכרת"... זוכרת איך לילה אחד
בנובמבר 1995 בא איש ובידו נר לבן להאיר את אוהל ליבי השחור. עוד רגע, חשבנו כולנו, ויזרח האור!
זה נראה כל כך אמיתי ואפשרי, הככר המלאה, התקווה...היתה תחושת הקלה והתרוממות רוח. ואז לפתע קדרו פני השמיים וכל השדים יצאו מן המגרה. המלאך לא בא, וגם לא השה הנאחז בסבך. הקורבן הוקרב - ויצחק לא שב.
היום, חמש עשרה שנה אחרי הלילה הנורא ההוא, סוף סוף הבנו שלא נחכה עוד לאף אחד מאבות האומה להושיע אותנו מפחדינו. היום אנחנו לוקחים את גורלנו בידנו - מסתכלים לאתגרים ישר בעיניים, לא מפחדים, לא חרדים. אזרחים ישראלים ותושבים מכל קצוות תבל ללא הבדל גזע מין ודת. בני האומה העברית החדשה בישראל הדמוקרטית, עומדים כאן בכיכר ציון, ותובעים את זכותנו לחיים של שלום ושגשוג במדינתנו.
אנחנו מאמינים שהדם היזע והדמעות שבהם נקנתה זכותנו זאת אינם בלעדיים רק לנו, ואנחנו תומכים בכל מי שתובע את זכותו לחיים של שגשוג ושלום מתוך הכרה הדדית, פשרה טריטוריאלית, ולא פחות חשוב, סליחה ומחילה הדדית על הצער והסבל שגרמנו אחד לרעהו. אנחנו תובעים זאת למעננו ולמען הדורות הבאים.
הציונות שלנו היא התנועה המסתכלת קדימה אל מקומו הראוי של העם היהודי במסגרת שליחותו האנושית, אל בנייתה של חברת מופת אזרחית רב תרבותית המעניקה שיווין הזדמנויות לכל. הציונות שלנו שואבת מן הנשגב שבמחשבת היהדות ומהישגיו הרוחניים של העולם כולו, ומצדיעה לרוח האנושית באשר היא. הציונות שלנו מנחילה ערכים. היא איננה ציונות כובשת ומתנחלת. הלאום העברי המתחדש גאה בשפתו, שפת "עבר", שהיא כור ההיתוך של החברה הישראלית. אליעזר בן יהודה וממשיכי דרכו סללו את דרכנו לזהות העברית ואפשרו לנו להבין ולהפנים את "אתה בחרתנו מכל העמים" במובן "רוממתנו מכל לשון" ואנחנו בוחרים בחיים ביד הלשון, בדו- שיח מיידי ללא הפסקה עד שיושג השלום.
ירושלים היתה יעד כיסופי הנפש של העם היהודי לדורותיו. עיר שמהותה האמיתית כשמה: "עיר שלום". זוהי עיר שמאבקי ריבונות החריבוה לאורך ההיסטוריה ויוסיפו להחריבה עד שנבין את פרושה - עיר שלום, אור לגויים. ציון שהיא ציון דרך בהיסטוריה האנושית. עיר שיצחק וישמעאל בני אברהם יחלקו לנוכח עיניהם המשתאות של אומות העולם. ואז תהיה זו עיר שחוברה לה יחדיו בשלום. בירת שתי מדינות, עיברית וערבית! עיר שתמלא את העולם באהבה ולא בשנאה, עיר שתסמל יותר מכל את הגאולה. ואנחנו נתחיל את השינוי הערב.